חומרים מסוכנים בקוסמטיקה הם עולם שלם ומורכב, הנחקר באופן מתמיד.
ישנם 2 חומרים אליהם אני רוצה להתייחס בטור זה, והם הפרבנים והסלס.
מהם פרבנים?
פרבנים הם כימיקלים סינתטיים שקיימים בדאודורנטים, בסבונים,
בקרמים ובשלל מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אחרים, וכן במשחת שיניים בתרופות
במשקאות ובמזון הנמכר במרכולים.
החומרים המשמרים הללו כוללים מתיל, אתיל ופרופיל-פרבן,
ותפקידם למנוע מחיידקים להתרבות והם מאריכים משמעותית
את אורך החיים של המוצרים השונים – לרבות מוצרי קוסמטיקה וטיפוח –
אבל הקשר שנמצא בין פרבנים לבין מחלות שונות בהחלט מטריד,
ואין כל סיבה שניקח את הסיכון הזה.
מחקרים שונים בחנו את החומרים ובחדירותם המהירה לעור,
והתמקדו ברעילותם ובהשפעה שלהם על מחלות קשות שונות, לרבות סרטן נשים.
עד לכניסת ההנחיות נהוג להעריך כי כמחצית מהמוצרים שהוצעו למכירה בשוק היו מוצרים שכללו פרבנים.
מסיבה זו הוציא משרד הבריאות הנחיה ברורה כי על חברות הקוסמטיקה לפעול באופן ברור ומידי להפחתת השימוש בפרבנים במוצרים השונים.
בעולם יש 2 גישות , הגישה האמריקאית והגישה האירופאית.
לפי הגישה האמריקאית, ה FDA מתיר את השימוש בפראבנים, לשיטתו אין השפעה על בריאות הציבור ואין כל מניעה להמשיך להשתמש במוצרים המכילים פראבנים.
לפי גישת הועדה המדעית באיחוד האירופי, כדי לבדוק אם מוצר גורם לתגובה או לא, יש לבצע הערכת סיכונים כמותית ולהוכיח העדר סיכון.
הבעיה היא שלא לגבי כל סוגי הפראבנים יש מידע מלא, ישנם פראבנים שנאסף לגביהם פחות מידע וישנם פראבנים שנאסף לגביהם יותר מידע.
משרד הבריאות מאמץ את הגישה האירופאית בהתייחסות הכללית לתמרוקים
ולכן גם בעניין זה, בהתאם לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות:
אפשר להשתמש במוצרים המכילים פראבנים המאושרים על ידי משרד הבריאות!
בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, השאיפה לטווח הארוך,
היא להפחית שיווק עתידי של המוצרים המכילים פראבנים.
עתה, כאשר אנו יודעות מהם פרבנים, אנו מבינות מדוע נושא זה נחשב לרגיש ביותר וזוכה לתשומת לב רבה הן על ידי משרד הבריאות והן על ידי חוקרים שונים בעולם.
מהיום נקפיד לבדוק ברשימת הרכיבים ונחפש מילים שצמודות אליהן המילה פרבן.
לא תמיד צריך להיבהל ממוצר המכיל פרבן אך – מומלץ להמנע.
שימו לב: גם תכשירים טבעיים עלולים להכיל פרבנים.
ומה לגבי סלס SLS?
SLS או בשמו המלא Sodium Lauryl Sulfate הוא חומר כימי בעלות נמוכה
שנמצא לרוב במוצרים מקציפים ומשמש כאחד מחומרי ההקצפה במוצר (כמו בשמפו וסבון נוזלי).
מקור החומר הוא מנפט ומשמש לניקוי מנועים במוסכים.
החומר מגרה את העור כך שעלולות להיווצר מחלות עור, אדמומיות,
גירודים בקרקפת ואף מחלות עור חריפות יותר מאלה.
באתר משרד הבריאות נמצא סלס בטוח לשימוש בריכוזים נמוכים
במוצרים המיועדים לניקיון פני העור והשיער לשימוש קצר המלווה בשטיפתם.
במוצרים המיועדים למגע ממושך עם העור, יש להימנע מריכוזים גבוהים.
זאת אחת הסיבות שאני מציינת בכל עת, את חשיבות השימוש
בתכשירים איכותיים ומדויקים לטיפוח עור הפנים.
עור הפנים מחזיר לנו את מה שאנו נותנות לו בדיוק כמו הגוף בהתאם למזון.
ככל שנאכל מזון בריא יותר נרגיש את זה בבריאות, במראה, ובתפקוד היומיומי שלנו.
כך גם העור, מה שנחדיר אליו יקבע איך הוא ייראה בשנים הבאות. אין חוכמות.
תכשירים לעור לא קונים באתרים ולא ברשתות היופי.